האתגר הוא לחשוב על קטסטרופיות, תקלות, פאשלות, צרות, ופגעים רעים מכל המינים והסוגים שקרו לקבוצות NBA תוך השנים. היו קבוצות שסבלו כמה וכמה (למשל הסלטיקס!). הכל בתגובות. אני אתחיל בשתיים כדוגמא לכוונתי:
1. סלטיקס: מותו של לני ביאס ב-1986 יום אחרי שהסלטיקס בחרה בו כבחירת דראפט ראשונה. הוא אמור היה להיות המחליף של לארי בירד.
2. ניקס: בחירתו של אייזיה תומאס למאמן ומנהל בקבוצה.
פורטלנד- נפילות בבחירות הדראפט- סם בואי, גרג אודן, תוך כדי פיספוסים של בחירות טובות (ג'ורדן, דוראנט…)
השחקנים בשנות ה-90׳ של כל הקבוצות- היו בדור של ג׳ורדן..
HIV ופרישה של מג׳יק ג׳ונסון בגיל 32- מעניין איפה שמו היה עולה בדיונים על השחקן הטוב בכל הזמנים, עם עוד כמה שנים ואולי עוד כמה אליפויות.
פיניקס- הפאול של רוברט הורי על נאש בפלייאוף 2007 שלקח לנאש (ואולי אפי׳ ללברון) אליפות.
שארלוט- אם כבר מדברים על משהו גרוע…
1. וולאס עוזב את הורי לשלשה שעלתה לפיסטונס באליפות
2. הלייקרס מקבלים 27 (!) זריקות עונשין ברבע הרביעי (!!!!) מול הקינגס בפלייאוף
3. הסלטיקס משחקים מול הלייקרס בחום של מעל 32 מעלות בגמר בשנות ה 80
4. ישר מפיו של טים הארדוויי "You know, I hate gay people, so I let it be known. I don't like gay people and I don't like to be around gay people. I am homophobic. I don't like it. It shouldn't be in the world or in the United States."
מזעזע.
5. הקרב המפורסם בפלאס בין הפיסטונס לפייסרס
6. ארינאס ועוד חבר לקבוצה מוציאים נשקים בחדר ההלבשה של וושינגטון
7. ההעלמות של ביסון דלא. הבחור הלך לטיול משפחתי ב PACIFIC OCEAN ולא נראה מאז. כנראה שהוא נרצח על ידי אחיו ונזרק למים יחד עם אחותו וקפטן הספינה.
8. טים דונפי, סקנדל השופטים. הימר על משחקים בעודו שופט אותם. ישב יותר משנה בכלא.
9. קוואמי בראון נבחר ראשון בדרפט
10. דניס רודמן. לא צריך להגיד הרבה יותר.
11. לטרל ספרוול – חנק את פי.ג'יי קרליסימו באימון והורחק מ68 משחקים. לאחר מכן, סירב לחוזה של 21 מיליון דולאר, בגלל שזה "לא מספיק להאכיל את ילדי", סירב לחוזה של 5 מיליון דולאר לאחר מכן, ואז לחוזה של מיליון. בלי הכסף הפעוט הזה, הוא נכנס לחובות ענקיים, נפרד מנכסיו והורחק מילדיו.
21 מיליון דולאר??? כסף כיס.
ר'גי לואיס מתפגר באימון והסלטיקס נמחקים לגמרי.
קרמיט וושינגטון מעצב מחדש את הלסת של רודי טומיאנוביץ וכמעט הורג אותו.
רון ארטסט קופץ לקהל של דטרויט כדי לתת מכות לאוהד ומורחק לכל העונה
1. מייקל אולווקנדי כל מילה מיותרת
2. רון ארטסט וראשיד וולאס במהומה בפלאס שעלתה להם בהרחקה של מספר חודשים טובים
3. הטרייד של מינסוטה ופורטלנד אחרי דראפט 2006 בו מינסוטה שלחו את ברנדון רוי לפורטלנד תמורת רנדי פוי
אולי די כבר לרדת על פורטלנד בקטע של סם בואי? הם לא בחרו בג'ורדן כי כבר היה להם את דרקסלר ולא היה עוזר להם ששני שחקני העל האלו יריבו על דקות.
גם אני לא מבין מה כל כך לא בסדר בזה שקוואמי בראון נבחר ראשון? האיש היה שחקן התיכונים הטוב ביותר באותו זמן (כמו לברון שנתיים אחר כך) ובגלל זה הוא נבחר. המצחיק הוא שמבקרי את ג'ורדן על זה שהוא לא בחר אירופאי שהוא שמע שהוא טוב (כמו ברניאני) או אירופאי אחר שנחשב לסטיל.
אם כבר פאדיחה אז זה ששיקאגו העבירו את אולדריג' בעד טיירוס תומאס.
זה נכון שפורטלנד לא היו צריכים לבחור גארד (מייקל) אבל סם בואי הוא פאשלה בפני עצמו
1. דריק רוז קורע את הרצועה הצולבת ואנחנו הצופים מפסידים
שחקן וקבוצה שהיו שמות את מיאמי ואוקלהומה בפרופורציות הנכונות שלהם כקבוצות כדורסל מוגבלות (מיאמי) או לא חכמות (אוקלהומה).
זה עדיין כואב, רוז היה יכול להשאיר חותם עצום. ולראות את הגנת שיקגו חונקת את היריבות… חלום.
חוץ מזה, תומר, הרגת אותי מצחוק.
הפאשלה הכי לא פאשלה: דואמרס בוחר את דרקו לפני כרמלו (בגלל פרינס), ובכל דטרויט לוקחת אליפות.
30 טעויות, אחת לכל קבוצה, בלי בחירות דראפט (אי אפשר לחזות למה יתפתחו בודאות):
בוסטון-חוסר שיתוף צעירים או הסתכלות לטווח רחוק לקראת פרישת בירד, שהכניסו אותם לתרדמת מפרישת בירד עד 2008
ברוקלין (בניו ג'רזי)-אי הבאת צוות מסייע לג'ייסון קיד (קניון מרטין וקיית' ואן הורן…), בשיאו של הגארד המוכשר
ניו יורק-איזייאה תומאס. כל מהלך כמעט שעשה במועדון.
פילדלפיה-הטרייד של וילט. אולי זה היה ב-1968, אבל עד 1977 הם היו הבדיחה של הליגה.
טורונטו-הטרייד של קרטר. אלונזו מורנינג סנטר מצויין, אבל ליד פוטנציאל צעיר כמו בוש היה צריך גארד מוכשר, ולא סנטר ותיק.
שיקגו-חוסר המעש לאחר ההתפרקות של הקבוצה, כאשר ג'ורדן פרש (בפעם השנייה)
קליבלנד-אי הבאת צוות מסייע ללברון ג'יימס ב-2005 עד 2009 (בעונתו האחרונה בקליבלנד היו איתו מו וויליאמס, אנטואן ג'יימיסון ושאקיל המבוגר).
דטרויט-כמו שתומר אמר, השארת רוברט הוריי פנוי
אינדיאנה (גם לדטרויט יש חלק, אבל שחקן שלהם קפץ על אוהד)-המכות בפאלאס
מילווקי-הטרייד של קארים.
אטלנטה-חוזה מקסימום לג'ו ג'ונסון
שרלוט-אי הפיטורים של סילאס במהלך העונה שעברה. לשחקנים עדיין יש את הטראומה מה-7-66.
מיאמי-לתת לקבוצה להתרסק שנתיים אחרי אליפות ל-15-67. שנתיים אחרי זה קמה אחת הקבוצות הכי טובות בתולדות האנ.בי.איי, ועוד עשור כולם יסכימו איתי.
אורלנדו-לא להעביר את שאקיל ולתת לו ללכת כשחקן חופשי.
וושינגטון-התקופה של ג'ורדן. היה שחקן פנטסטי, אך כבעלים עשה כמה טעויות רציניות (כולל קוואמי בראון)
דנבר-אי הפעילות לאחר העזיבה של אלכס אינגליש, שהשאירה אותם על הקרשים מ-1990 עד 2003.
מינסוטה-הטרייד של קווין גארנט, שלא קידם את הקבוצה בכלום
אוקלהומה (כולל סיאטל)-הטרייד של פייטון, שהכניס את הקבוצה לבינוניות עד שהגיע דוראנט
פורטלנד-הגלקטיקוס של קמפ ופיפן.
יוטה-לא עשו טעות רצינית, פשוט מזל רע שמלון וסטוקטון שיחקו נגד הבולס של ג'ורדן ופיפן.
גולדן סטייט-הקטע עם ספריוול וקרליסימו.
קליפרס-קללת הקליפרס
לייקרס-הציוות של בראיינט, גאסול, נאש והווארד.
פניקס-3 ההפסדים בבית לסן אנטוניו בגמר המערב, פלייאוף 2005
סקרמנטו-ההתפרקות לאחר עזיבת הקבוצה של ג'ייסון וויליאמס וריק אדלמן
דאלאס-גמר 2006
יוסטון-השילובים המבטיחים שלא עבדו (בין האקים, בראקלי ודרקסלר, ומאוחר יותר בין מינג ומקגריידי)
ממפיס-הטרייד של פאו גאסול (למרות שבטווח הארוך הוא הביא להם את מארק גאסול)
ניו אורלינס-המעבר משרלוט לניו אורלינס
סן אנטוניו-הטרייד של גרווין לבולס.
רועי
בוסטון- תוך כדי הם הגיעו לגמר המזרח עם פירס ואנטואן ווקר. בכלל מאז הבחירה של ווקר הם כבר נהיו יותר טובים.
ניו ג'רזי- הם הגיעו לגמר פעמיים ברציפות ושיחקו עם קיד שחקנים מצויינים לאותה תקופה כמו מרטין, ואן הורן, קיטיז וג'פרסון. ביירון סקוט הוא האשם העיקרי מבחינתי.
שיקאגו- למה חוסר מעש? הם ניסו לעשות הרבה דברים, הם פשוט נפלו על דראפטים חלשים מאוד והם בחרו בשחקנים שלא קידמו אותם לכלום כמו ברנד, ארטסט וצ'נדלר. אם כל התהליך היה נמשך עוד שנה הם כנארה היו בוחרים שחקן יותר טוב מקירק היינריך.
דטרויט- לטעמי הבחירה במיליצ'יץ' מעל כוכבים מקומיים מוכחים והטרייד על אייברסון היו בזיונות הרבה יותר גדולים.
שארלוט- מה עם זה שמייקל פירק את כל הקבוצה המצויינת שהייתה לו ב-2010 (חמישייה- פלטון, ג'קסון, וואלס, דיאו וצ'נדלר ולארי בראון מאמן) בעד נזיד עדשים?
אורלנדו- מה עם לא להסכים לקבל את לופז וברוקס או את ביינום על הווארד?
סיאטל- אם מקום שלישי וחצי גמר בו הם נתנו פייט לאלופה של אותה שנה ב-2005 זה להיות בקרשים אז אני עז. בטרייד על פייטון שמאז שעזב את הסוניקס הסריח בכל מקום הביא את ריי אלן, קלעי השלשות הגדול בכל הזמנים. הטעות האמיתית של הסוניקס היא זה שנתנו לסנטר האנונימי ההוא שאני תמיד שוכח את שמו חוזה יותר גבוה משל שון קמפ.
פורטלנד- הם הגיעו עם פיפן לגמר המערב ב-2000 רק בשביל להשדד על ידי סטרן.
יוטה- דרון וויליאמס
סקרמנטו- מה כבר ג'ייסון וויליאמס עשה בסקרמנטו?
ניו אורלינס- מה ההבדל?
עוד:
*דטרויט הטרייד של דטרויט (ביליאפס ומקדייס), והבאת אלן אייברסון.
*הניקס: להפסיד בגמר ליוסטון אחרי שהובילו 2-3, ואז ב-3-3 לתת לג'ון סטארקס לזרוק את השלשה כשהיה להם את דייויס, קולע השלשות הטוב ב-NBA באותה עונה
*הלייקרס: מייק ד'אנטוני, הריב בין קובי לשאק,
*מיאמי: האימרה של לברון, "לא 5, לא 6, לא שבע…"
*מיאמי ולברון: "אני לוקח את הכישורים שלי לסאות' ביץ'" (האימרה שהחלה את השנאה כלפיו)
*ה-100 נק' של צ'מברליין לניקס
*הפציעה הכרונית של ביל וולטון בעצמות כף הרגל שמנעה ממנו ומפורטלנד כמה אליפויות, וממנו להפוך לאחד מגדולי הסנטרים.
*סלטיקס: הבעיות בגב של לארי בירד, שאילולא הן, הוא היה משיג לפחות עוש שתי אליפויות בסלטיקס, ומראה את גאוניותו אפילו יותר.
*סאן אנטוניו: הטרייד של רודמן עבור וויל פורדו
*זריקת רוי טרפליי מהליגה בגלל שימוש בסמים ואלכוהול. אתם אולי לא הכרתם אותו בתיכון אבל הוא היה כוכב-על. ב-NBA זכה ל-"איש הששי" ואז ניזרק. כשהוחזר, היזרק שוב. בסמיןם והאלכוהול חיסלו שחקן שהיה יכול להיות ענק.
*סקרמנטו: כבר כתבו על זה. היום ברור לחלוטין שהיתה שם שחיטות פלילית של שופטים שהיום הם מכונים "REFEREE A" ו-"REFEREE F", כי הם לא נמצאו אשמים ואנשים שיקראו להם בשם עלולים לחטוף תביעה משפטית. משך השנים נוספו הוכחות שהם היו "COMPANY MEN", ואולי אפילו המאפיה הכריחה אותם לתת נצחון ללייקרס. לעולם לא נדע.
*האוקס: ב-1956 סנט לואיס האוקס עשו טרייד של ביל ראסל לסלטיקס עבור קליף הוגן ואד מקאולי (שני שחקנים טובים מאד, אגב)
*ןןנקובר: 1057 צופים במשחק עם ה-ATTENDANCE השלילי בתולדות הליגה
*שיקגו: מייקל אומר שלום בפריים שלו אחרי 3 אליחפויות, והולך לשחק בייסבול.
*סיאטל: איבוד הקבוצה לאוקלהומה
*נטס: מותו של דראזן פטרוביץ' , ממש כשהחל לככב בנבא.
המוות של פטרוביץ מתחרה עם זה של אבירן ועוד כמה דברים כאירועים המתלתלים של הילדות שלי, הערצתי אותו .
מה שגמר את סקרמנטו זה גם גמר המערב והרבע הרביעי המפורסם ואחר כך הפציעה הארוכה של וובר כמה חודשים אחרי שהוחתם לחוזה מקס. מזכיר מאד את מה שקרה לשיקאגו עם רוז
רק אי אפשר להשוות בחוסן של הקבוצות וגם בשלב שלהם בקרירה.[[רוז עוד צעיר]
החלטות שעיכבו את התאוששות של הבולס מפרישה השנייה של ג'ורדן:
מינוי טים פלויד למאמן ראשי לאחר הפרישה של פיל ג'קסון.
ב2001 מעבירים בטרייד לקליפרס את אלטון ברנד: הPF הפותח והיחיד במועדון מאז ארטיס גילמור שסיים 2 עונות עם ממוצע של 20 נק' ו10 ריב' (בראשונה הוא היה רוקי…).
התמורה: זכויות לבחירה מס' 2: סנטר מהתיכון בשם טיסון צ'נדלר. תשכחו מצ'נדלר של היום, ב 5 עונות בבולס הוא לא עבר את ה 8 נק' לעונה.
באותו דראפט הבולס בחרו בבחירה מס' 4 תיכוניסט חביב אחר: אדי קארי…
2003: ג'י ווילאמס, הבחירה מס' 2 בדראפט עובר תאונת אופנוע ולמעשה מסיים את הקרירה.
2006: בוחרים במקום השני את למרכוס אולדריג' ומעבירים אותו מיידית לפורטלנד תמורת הבחירה הרביעית טיירוס תומס + וויקטור חריפה.
!!! I shit you not
עוד:
1. הפציעה האיומה לפני הרדאוויי שמנעה ממנו להפוך לאחד הגארדים הגדולים בהסטוריה.
2. אותו דבר נכון לגבי גראנט היל. שניהם חזרו לשחק אבל רק כצל של עצמם.
עוד שחקנים שנפצעו ולא הפכו לגדולים:
1. וינס קרטר
2. טרייסי מקגריידי
3. ראלף סמפסון
4. יאו מינג
5. אלונזו מורנינג (מעיים)
כולם היו יכולים להתפתח להיות כוכבי על בהיכל התהילה
סבוניס שביזבז את שנותיו הטובות ביותר באירופה ולעולם לא נדע כמה גדול באמת היה.
אלן אייברסון – עם גישה אחרת, קבוצה אחרת, מאמן אחר (פט ריילי? פיל ג'קסון? הפלח?) – היה מגיעה לגדולה שלעולם לא הגיע אליה.
אותו דבר ארינאס.
שון קמפ – אלכוהול, סמים, העלאת משקל. אב לילדים מנשים שונות. היום הוא חזר לניות אזרח חיובי מאד, אבל הוא ביזבז את מקומו המובטח בהיכל התהילה. אותו דבר וולקר מהסלטיקס.
שון מאי (SEAN MAY) – לדעתי בזבוז אדיר. היה יכעול להתפתח להיות פאור פורוורד גדול אך אלכוהול, סמים, והשמנה חיסלו אותו לפני שהתחיל.
סטפן מרברי. אשמת אייזיה תומאס או אשמתו, אבל הוא פיספס קריירה שהיתה יכולה להיות מדהימה.
אוליבר מילר שבקיץ אחד העלה 60 פאונד מ-280 פאטונד ל-340 פאונד, ואיבד קריירה מאד מבטיחה.
חבל על מילר. עשה משהו בלתי אפשרי ועלה 60 פאונד בחודשיים. לפחות יש לו קריירה באכול כפי יכולתך.
בונזי וולס. אחד מה-"BLAZERS JAILS". הרס קריירה מאד מבטיחה בגין בעיות פליליות כמעט מהתחלה.
נזכרתי בווין בייקר. לדעתי היה פאור פורוורד עם פוטנציאל אדיר שאלכוהול וסמים הרסו אותו כמעט מייד.
אייזיה ריידר. היה יכול להיות שחקן גדול. דפוק בראש ללא תקנה, סמים. אף קבוצה לא רצתה בו.
כריס וושבורן ואדי קרי: שני ענקים שעצלנותם והגישה הלא איכפתית שלהם הרסו את הפוטנציאל של שניהם להיות גדולים.
דריק קולמן: עצלנותו, העלאת משקל ללא שליטה, גישה דפוקה – מנעו ממנו להיעות בהיכל התהילה ואחד הפאור פוראוורדים הגדולים בכל הזמנים!
אוקיי. צריך להתרכז קצת בחימום הקבוצות באולם של שרלוט!
לא בדיוק בליגה, אבל לך תדע איזה קריירה היתה לוובר אם הוא לא היה מחרב ל"פאב פייב" (דוק, מה עם איזה טור עליהם?) את הגמר עם הטייםאאוט שלא היה?
עוד פדיחה של הפיסטונס- ג'ון קיוסטר משתף רק 7 שחקנים מתוך 12 כשירים, כולל 5 כוכביו, נגד הסיקסרס ב-2010.
בעיני הפאשלה הכי גדולה היא של הארולד כץ הבעלים לשעבר של הסיקסרס שבערב דראפט 1986 בשני טריידים בומבסטים החריב את הסיקסרס שהיו עד אז מסתכלים בלבן של העיניים לבוסטון וללייקרס הגדולות של שנות ה-80 ולמעשה חירב את הקבוצה.
1. שלח את הסנטר שלו מוזס מלון לוושינגטון תמורת גף רולנד עם רגליים גמורת ושלא שיחק יותר מ- 5 משחקים במדי הסייקסרס בהמשך הקריירה
2. ויתר על בחירה אחת בדראפט לקליבלנד (דוהארטי) תמורת כלום.
אחרי שתי עונות המשיך במלאכת ההרס ששלח את בארקלי שמאס בקבוצת העגלונים שכץ השאיר סביבו אחרי פרישת הדוקטור תמורת גף הורנסק ?!?!?!?
טד סטפיין, קליבלנד.
רוב הפאשלות הגדולות כבר כאן
הוספתי כמה משלי
מילווקי באקס – רוברט " המשאית " טרילור בתמורה לדרק נוביצקי
סיאטל סופסוניקס – סקוטי פיפן בתמורה לאולדן פולינס
קליבלנד – מוותרת על בחירת דראפט שהופכת ללא אחר מאשר ג'יימס וורת'י
אטלנטה – מעניקה חוזה עצום בשנות השמונים לג'ון קונקאק ,שחקן לבן ולא מוכשר
ניקס – החתמה שערוריתית של ג'רום ג'יימס מסיאטל
ניו אורליאנס ג'אז – מקבלים מהלייקרס את גייל גודריך + 2 שחקנים תמורת בחירת הדראפט של 79 , פיספו שחקן לא מוכשר במיוחד – מג'יק פאקינג ג'ונסון
גולדן סטייט
טרייד של רוברט פאריש ובחירת דראפט ( קווין מקהייל ) תמורת בארי ג'ו קארול שנפצע וכמעט לא שיחק אם אני זוכר טוב
יוטה גאז בוחרים את דומיניק ווילקינס ומעבירים אותו להוקס תמורת שחקנים שאני לא זוכר …..
הלייקרס מחתימים את פייטון וקרל מלון ( שנפצע ) ומקבלים 4:1 בראש מדטריוט פיסטונס , הקבןצה מתפרקת שאק עובר למיאמי תמורת אודם , קרון באטלר ( שעובר תמורת קוואח בראון !!) ובראיין גראנט שלא פגע בכלום.
FFh5pg Im obliged for the blog.Really thank you! Want more.